ברכת הלבנה — נוסח ספרד

קידוש לבנה

עיקר קידוש הלבנה עפ"י האריז"ל משיעברו עליה שבעת ימים מהמולד מעל"ע, ומיום השמיני והלאה הוא קידוש הלבנה, ויקדש בבגדים נאים ובשמחה, כי הוא קבלת פני השכינה הק', ורגליהם רגל ישרה ולצד מזרח דווקא, וכשמגיע לברוך יוצרך, כשם שאני רוקד וכו' אזי יהפוך פניו נגד הלבנה:

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת ה׳ מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְרומִים: הַלְלוּהוּ כָּל מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו: הַלְלוּהוּ

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל כּוכְבֵי אור: הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם: יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם

ה׳ כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ: וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעולָם חָק נָתַן וְלא יַעֲבור:

הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם הַמִצְוָה לְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה. לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר

וְנֶעְלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.

ישים פניו למזרח ויישר רגליו ויראה ראיה אחת בפני הלבנה קודם שיתחיל לברך ואח"כ לא יביט בה כלל:

בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ ה׳ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרו בָּרָא שְׁחָקִים. וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. חק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם. ששים וּשמֵחִים לַעֲשות רְצון קונָם. פּועֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתו אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמותָהּ. וּלְפָאֵר לְיוצְרָם עַל שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו:

בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים:

בָּרוּךְ יוצְרֵךְ בָּרוּךְ עושֵׂךְ בָּרוּךְ קונֵךְ בָּרוּךְ בּורְאֵךְ : שלש פעמים

ורוקד ג"פ ואומר ג"פ:

כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכול לִנְגועַ בָּךְ כַּךְ לא יוּכְלוּ כָּל אויְבַי לִנְגועַ בִּי לְרָעָה:

תִּפּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדל זְרועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן. שלש פעמים

כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרועֲךָ בִּגְדל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפּל. שלש פעמים

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. שלש פעמים

ואומר לחבירו ג"פ:

שָׁלום עֲלֵיכֶם:

וחבירו משיבו ג"פ:

עֲלֵיכֶם שָׁלום:

סִמָּן טוב וּמַזָּל טוב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן. שלש פעמים

קול דּודִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעות: דּומֶה דודִי לִצְבִי או לְעפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה

זֶה עומֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּונות מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים:

שִׁיר לַמַּעֲלות אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבוא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם ה׳, עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִּתֵּן

לַמּוט רַגְלֶךָ , אַל יָנוּם שׁמְרֶךָ : הִנֵּה לא יָנוּם וְלא יִישָׁן שׁמֵר יִשְׂרָאֵל: ה׳ שׁמְרֶךָ , ה׳ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ :

יומָם הַשֶׁמֶשׁ לא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ה׳ יִשְׁמָרְ ך מִכָּל רָע יִשְׁמר אֶת נַפְשֶׁךָ : ה׳ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבואֶךָ

מֵעַתָּה וְעַד עולָם:

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁו, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּו: הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרב גֻּדְּלו: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע

שׁופָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּור: הַלְלוּהוּ בְּתף וּמָחול, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָּב: הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ

בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ:

תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אִלְמָלֵי לא זָכוּ יִשרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם פַּעַם אַחַת בַּחדֶשׁ דַּיָם. אָמַר אַבַּיֵי הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְמֵימְרָא מְעוּמָד:

מִי זאת עולָה מִן הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל דּודָהּ:

וִיהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה׳ ה׳ וֵאלהֵי אֲבותַי לְמַלּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְלא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט. וִיהִי אור הַלְּבָנָה כְּאור הַחַמָּה וּכְאור שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית כְּמו שֶׁהָיְתָה קודֶם מִעוּטָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר אֶת שְׁנֵי הַמְּארות הַגְּדולִים:

וְיִתְקַיֶם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳ ה׳ וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם. אָמֵן

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינות מִזְמור שִׁיר:

ה׳ יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:

לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּויִם יְשׁוּעָתֶךָ:

יודוּךָ עַמִּים ה׳ יודוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:

יִשמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּט עַמִּים מִישׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:

יודוּךָ עַמִּים ה׳ יודוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:

אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ ה׳ ה׳:

יְבָרְכֵנוּ ה׳ וְיִירְאוּ אותו כָּל אַפְסֵי אָרֶץ: