ברכת המזון בנוסח תימני בלדי: הטקסט המלא עם ניקוד, מעודכן להיום.
נוסחים נוספים: ספרד · אשכנז · עדות המזרח
נוהגים לומר לפני הברכה מזמורים אלו:
מִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא-אִירָא רָע כִּי-אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל-יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יי לְארֶךְ יָמִים:
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינת מִזְמוֹר שִׁיר: ה׳ יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ. בְּכָל-גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים ה׳. יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי-תִשְׁפּט עַמִּים מִישׁר. וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים ה׳. יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ. יְבָרְכֵנוּ ה׳ ה׳: יְבָרְכֵנוּ ה׳. וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ:
גָּבְרוּ חֲסָדָיו עָלֵינוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנוּ: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יי:
אם מברכים בזימון המברך אומר:
(בעשרה: רִבּוֹתַי) בָּרֵכוּ:
המסובים עונים:
בָּרֵך:
המברך אומר:
נְבָרֵך (בעשרה: ה׳) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ:
המסובים עונים:
בָּרוּךְ (בעשרה: ה׳) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, ה׳ מֶלֶך הָעוֹלָם, הַזָן אֶת הָעוֹלָם כּוּלוֹ בְּטוֹב, בְּחֵן, בְּחֶסֶד, וּבְרַחֲמִים. וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יְחַסֵּר לָנוּ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הוּא זָן וּמֵזִין וּמְפַרְנֵס לַכֹּל. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: וּמֵכִין מָזוֹן לְכֹל בִּרְיוֹתָיו אֲשֶר בָּרָא:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַזָן בְּרַחֲמָיו אֶת הַכֹּל:
נוֹדֶה לְךָ יי ה׳ וּנְבָרֶכְךָ מַלְכֵּנוּ כִּי הִנְּחֲלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה, וְעַל שֶהוֹצֵאְתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִּיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶלִימַדְתָנוּ, וְעַל חוּקֵי רְצוֹנָךְ שֶהוֹדַעְתָנוּ:
וְעַל כּוּלָם יי ה׳ אָנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְמָךְ כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ ה׳, עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָזוֹן:
רַחֵם יי ה׳ עָלֵינוּ וְעַל יִשְרָאֵל עַמֶךָ, וְעַל יְרוּשָלַיִם עִירָךְ, וְעַל צִיוֹן מִשְכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׁ, שְׁנִקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִיחָךְ תַּחְזִיר לִמְקוֹמָה בְּיָמֵינוּ:
וּבְנֵה אֶת יְרוּשָלָיִם עִירָךְ (בְּקָרוֹב) כַּאֲשֶר דִּבַּרְתָּ:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, בּוֹנֶה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן.
בָּרוּךְ אַתָּה יי, ה׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, קְדוֹשֵנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, הַמֶלֶךְ הַטוֹב וְהַמֵטִיב, שְבְּכֹל יוֹם וָיוֹם הוּא גּוֹמְלֵנוּ חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְכֹל טוֹב:
יש נוהגים להוסיף:
הָרַחֲמָן יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֵד:
הָרַחֲמָן יִשְתַּבַּח עַל כִּסֵא כְבוֹדוֹ:
הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ:
הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים:
הָרַחֲמָן יִתְפָּאֵר לְנֵצַח נְצָחִים:
הָרַחֲמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד:
יש נוהגים להוסיף:
הָרַחֲמָן יַסְמִיכֵנוּ עַל הַכָּבוֹד:
הָרַחֲמָן יִטַּע הַשָּלוֹם בֵּינֵינוּ:
הָרַחֲמָן יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמוֹ:
הָרַחֲמָן יִפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְלוֹמוֹ:
הָרַחֲמָן יָאֵר עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתוֹ:
הָרַחֲמָן יְזַכֵּנוּ לִיְמוֹת הַמָשִיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
ברכת האורח הקצרה
הָרַחֲמָן יְבָרֵךְ בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה(אָמֵן).
הָרַחֲמָן יְיַשֵּׁר אוֹרְחוֹתָיו(אָמֵן).
הָרַחֲמָן יַצְלִיחַ אֶת דְּרָכָיו(אָמֵן).
הָרַחֲמָן מִכָּל צָרָה וָנֶזֶק יַצִּילֵהוּ(אָמֵן).
הָרַחֲמָן יִפְתַּח לֵב בְּנוֹ (בָּנָיו) לְתַלְמוּד תּוֹרָתוֹ(אָמֵן).
הָרַחֲמָן יְגַדְּלֵהוּ (יְגַדְּלֵם) לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְיִרְאָתוֹ(אָמֵן).
הָרַחֲמָן יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה, וִיסַדֵּר בּוֹ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וְיִהְיֶה כְּשֻׁלְחָנוֹ שֶׁלְּ-אַבְרָהָם אָבִינוּ, כָּל רָעֵב מִמֶּנּוּ יֹאכֵל וְכָל צָמֵא מִמֶּנּוּ יִשְׁתֶּה:
ברכת האורח הארוכה
הָרַחֲמָן יְבָרְכֵנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִישׁ בִּשְׁמוֹ. וְעוֹד ה׳ יְבָרֵךְ, וְיִשְׁמוֹר, וְיִסְעוֹד וְיַפְרֶה, וְיַרְבֶּה, וְיַשְׁתִּיל, וְיַעְשִׁיר, וִיתַקֵּן, וִיחַלֵּץ, וִיחַיֶּה, וְיַאֲרִיךְ אֶת יְמֵי מֹרֵינוּ וְרַבֵּינוּ (ועונים: אַתָּה מָר וְרָב)
בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וּבַעַל הַסְּעוֹדָה הַזֹּאת (לחתן: וְרִבִּי הֶחָתָן הַזֶּה ועונים: אַתָּה מָר וְרָב ) (ובסעודת מילה נהגו לומר: אֲבִי הַיֶּלֶד הַנִּמּוֹל הַזֶּה.)
ה׳ יְבָרֵךְ אוֹתוֹ,(ואם הם שנים כגון בעל הבית והחתן יאמר כל הברכה בלשון רבים)
וְעֶזְרוֹ, וְאֶחָיו, וּבָנָיו, וּקְרוֹבָיו וְדוֹרְשֵׁי טוֹבָתוֹ, וְדוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ יִתְבָּרְכוּ:ועונים: אָמֵן. וְאַתָּה תִּתְבָּרַךְ.
גַּם יִתְבָּרְכוּ הַכֹּל בִּמְאֹד מְאֹד, בְּהוֹן, בְּעוֹשֶׁר, בְּחָכְמָה מוּפְלָאָה, בְּחִלּוּץ עֲצָמוֹת, בְּבָנִים וּבְבָנוֹת (ועונים: אָמֵן.) (וי"נ לומר: בַּבָּנִים)
בַּבָּנִים, שֶׁיִּהְיוּ עוֹסְקֵי בַתּוֹרָה, וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּבַבָּנוֹת שֶׁלֹּא יָמוּתוּ, וּבִנְכָסִים מְרֻבִּים שֶׁלֹּא יִתַּמּוּ, וּבַעוֹשֶׁר וּבַכָּבוֹד שֶׁלֹּא יִכְלֶה: (ועונים: אָמֵן. וְאַתָּה לֹא תִכְלֶה מִכָּל טוּב).
וְהַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו, וְכוֹס שֶׁשָּׁתִינוּ בּוֹ, יְהֶא מְעֻדָּן, מְדֻשָּׁן, מְפוּתְבָּג, מְבוֹרָךְ מָלֵא כָּל טוֹבָה כְּשֻׁלְחָנוֹ שֶׁלְּ-אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ הַמָּקוֹם בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל וְכֵן יְהִי רָצוֹן: ועונים: יְהִי רָצוֹן
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מֹרֵינוּ וְרַבֵּינוּ ועונים: אַתָּה מָר וְרָב
בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעוֹדָה הַזֹּאת(וְרִבִּי הֶחָתָן הַזֶּה ועונים: אַתָּה מָר וְרָב) (למילה: אֲבִי הַיֶּלֶד הַנִּמּוֹל הַזֶּה)
שֶׁלֹּא תֵבוֹשׁ בָּנוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ בָּךְ. לֹא תֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא תִכָּלֵם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. לֹא תֵבוֹשׁ בְּרַאשִׁיתְךָ וְלֹא תִכָּלֵם בְּאַחֲרִיתְךָ. אַחֲרִיתְךָ תִּהְיֶה לְדוֹרֵי דוֹרִים, נְכָסֶיךָ יִהְיוּ מוּצָלִים, מַצְלִיחִים, מַשְׁבִּיחִים, קְרוֹבִים לָעִיר וְאַל יִמְשׁוֹל הַשָּׂטָן:ועונים: וּבְךָ לֹא יִמְשׁוֹל.
וְאַל יִזְדַּקֵּק לֹא בְמַעֲשֶׂיךָ וְלֹא בְמַעֲשֵׂינוּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה כָל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאַל יוּשַׂם:ועונים: וּבְךָ לֹא יוּשַׂם.
לֹא לְפָנֶיךָ וְלֹא לְפָנֵינוּ וְלֹא לִפְנֵי כָל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שׁוּם דָּבָר רָע וְהִרְהוּר עֲבֵירָה, וְחֵטְא וְעָוֹן, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אֲבָל תִּזְכֶּה:ועונים: אָמֵן. וְאַתָּה תִּזְכֶּה.
תִּזְכֶּה, וְגַם אֲנִי הַקַּל וְהַצָּעִירועונים: אַתָּה מָר וְרָב
אֶזְכֶּה עִמָּךְ לִרְאוֹת בְּבִנְיָנָהּ שֶׁלִּ-ירוּשָׁלַיִם, חֲבֵרִים מוּצָלִים מוּצְלָחִים כְּבַתְּחִלָּה. מִמָּרוֹם, יְלַמְּדוּ עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ זְכוּת:ועונים: וְעָלֶיךָ יְלַמְּדוּ זְכוּת.
מִמָּרוֹם, יִשְׁלַח הָאֵל אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ, וִיבָרֵךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ. כְּדִכְתִּיב, וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה׳ ה׳, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ:ועונים: וְהֵסִיר יְהֹוָה מִמְּךָ כָּל חֹלִי.
וְנֶאֱמָר, לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא:ועונים: יְמַלֵּא יְהֹוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ לְטוֹבָה.
יְמַלֵּא ה׳ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם לְטוֹבָה. וְעוֹד כְּלַלְכֶם רִבּוֹתַיועונים: אַתָּה מָר וְרָב
הַמְּסֻבִּין כָּאן
(מכאן אומרים יחד המברך אומר בלשון רבים והצבור בלשון יחיד)
המברך אומר בלשון רבים תִּתְבָּרְכוּ ה׳ אָמֵן. תִּוָּשֵׁעוּ, תִּפָּדוּ, תֻּצָּרוּ,(תֻּצָּלוּ), תְּעֻטָּרוּ, תְּמֻגָּנוּ, תְּכוּלְכָּלוּ, תַּצְלִיחוּ, תַּשְׂכִּילוּ, תַּעֲנוּ וְאַעַן עִמָּכֶם שְׁבָח לְבוֹרֵא עוֹלָם בָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
הצבור אומר בלשון יחידתִּתְבָּרֵךְ ה׳ אָמֵן. תִּוָּשַׁע, תִּפָּדֶה, תֻּצָּר,(תֻּצָּל), תְּעֻטָּר, תְּמֻגָּן, תְּכוּלְכָּל, תַּצְלִיחַ, תַּשְׂכִּיל, תַּעֲנֶה וְנַעֲנֶה עִמָּךְ שְׁבָח לְבוֹרֵא עוֹלָם בָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
מַגְדִּיל
יְשוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדוֹרְשֵׁי ה׳ לא יַחְסְרוּ כָל טוֹב: הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
בָּרוּךְ הָאֵל הַמוֹשִׁיעַ:
יש נוהגים לומר: מַה שֶׁאָכַלְנוּ, יִהְיֶה לְשָׂבְעָה. וּמַה שֶׁשָּׁתִינוּ, יִהְיֶה לִרְפוּאָה. וּמַה שֶׁהוֹתַרְנוּ, יִהְיֶה לִבְרָכָה. כְּדִכְתִּיב, וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ, וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר ה׳: בְּרוּכִים אַתֶּם לַה׳, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה׳, וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ: ה׳, עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה׳ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ, בַּשָּׁלוֹם: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם, כָּל הַמְיַחֲלִים לַה׳: בִּטְחוּ בַּה׳ עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ, ה׳ צוּר עוֹלָמִים: וְהַבּוֹטֵחַ בַּה׳, חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ:
שבע ברכות
ברכה ראשונה
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, ה׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְרִי הַגָּפֶן:
ברכה שניה
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, ה׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל, בָּרָא לְכְבוֹדוֹ:
ברכה שלישית
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, ה׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר, הָאָדָם:
ברכה רביעית
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, ה׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם, בְּצַלְמוֹ. בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ, בִּנְיָן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, יוֹצֵר הָאָדָם:
ברכה חמישית
שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ, וְתָגֵל עֲקָרָה. בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:
ברכה שישית
שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח, רֵעִים הָאֲהוּבִים. כְּשַׂמֶּחֲךָ יְצִירְךָ מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה:
ברכה שביעית
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, ה׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא, שָׂשׂוֹן, וְשִׂמְחָה. חָתָן, וְכַלָּה. גִּילָה, וְרִנָּה. אַהֲבָה, וְאַחְוָה. שָׁלוֹם, וְרֵעוּת. מְהֵרָה, ה׳ ה׳, יִשָּׁמַע מֵעָרֵי יְהוּדָה, וּמֵחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם, קוֹל, שָׂשׂוֹן, וְקוֹל, שִׂמְחָה. קוֹל, חָתָן, וְקוֹל, כַּלָּה. קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִנְּגִינָתָם (וי"ג: מִמִּשְׁתֵּה מִנְּגִינָתָם). בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה: